פרשת דברים - חס"ה לשבת

מדוע נקראת שבת זו "שבת חזון"? האם הגלות ארוכה או התרדמה שלנו? ואיך להתכונן לתשעה באב שחל במוצאי שבת? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת דברים (חזון)

יום שישי ז' אב תשפ"ה | 01.08.2025 | 09:15

חידוש

"חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים" (מתוך ההפטרה)

רבי יצחק מברדיצ'וב זצ"ל היה רגיל לומר ששבת זו נקראת חזון משום שחזון פירושה ראיה, כלומר שבת לפני תשעה באב הקדוש ברוך הוא מראה לכל נשמה מעם ישראל את חורבן בית המקדש ועומק הכאב עבורו.

ואמר משל על כך למלך שתפר לבנו בגד יפה מאוד. בנו לא שמר על הבגד וקרע אותו בזמן קצר. המלך תפר לו שוב בגד חדש וגם אותו קרע, והדבר היה נשנה ובכל פעם כשהיה נותן לו בגד חדש היה מראה לו הבגד שקרע כדי שיכיר בהבדל העצום בין הבגד החדש לקרוע כדי שילמד לשמור על בגדיו.

כך הקדוש ברוך הוא כמידי שנה בשנה מראה לנו את הקלקול הנורא שגרמנו במעשינו המקולקלים - חורבן בית המקדש ראשון ושני, וזאת בכדי שנדע לשמור את ביהמ"ק השלישי שעתידים אנו לראותו במהרה בימינו על ידי אהבת חינם ורבוי בעסק התורה.

״כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה״

לכאורה היה צריך לומר בלשון עתיד ״יזכה ויראה בשמחתה״. וביאר החתם סופר על פי הגמ' (פסחים נד) שגזירה על המת שישתכח מן הלב, וכנגד זה על החי שסבורים שהוא מת אומר המדרש שאין מקבלים תנחומים, כמו שראינו אצל יעקב אבינו שסירב לקבל תנחומים על יוסף. לפי זה מובן שמתוך שכיום מתאבלים עדיין על ירושלים מוכח שהיא אינה מתה, וזוהי כוונת המאמר ״כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה״ - מלבד מה שיזכה לראות בשמחתה כשתבנה במהרה בימינו, יש לו גם עכשיו שמחה בראותו שירושלים לא מתה, כי אילו היתה מתה חלילה, לא היה הטבע מניחנו להתאבל עליה.

סיפור

משל לאחד משרי המלוכה אשר היה אהוב אצל המלך, ונתקנאו בו שאר השרים והעלילו עליו עד שנאלץ המלך לצוות להביא אותו אל בור בית הסוהר, באמצע הלילה הגיעו שוטרים לבית השר והעירו אותו כשהם מצווים עליו לבוא עימם, צווח השר מה חטאי ומה פשעי כי הינכם אוסרים אותי כאחד הריקים, אך לא ידעו לענות לו ולקחו אותו והטילוהו לתוך בור עמוק חשוך ואפל, תיכף לאחר שהושלך שמה שקע השר בתרדמה עמוקה, כשנתעורר לאחר זמן רב ראה כי חושך סביבותיו, והיה בטוח שעדיין לילה ולא ידע כלל שהוא בבית הסוהר כי חשב שכל זה היה בחלום הליל, והתהפך אל הצד השני... וחזר לישון, וכך חזר הדבר ונשנה כשהוא מתעורר ונדמה לו כלילה. בינתיים המלך חיכה וציפה מתי יזעק השר שרוצה הוא לעמוד בפני המלך ולהכחיש כל מה שהעלילו עליו, שהרי אהבו ביותר, אך לאחר שעברו כמה ימים ׳ואין קול ואין עונה׳ החליט המלך לירד לתוך בית הסוהר ולבקר את השר ולראות בשלומו, ושמע אותו שואל לעצמו ׳מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות׳ שנתארך הוא כל כך ועדיין לא עלה השחר, נכנם המלך לתוך הבור, וגער בו, כי כבר אתא בוקר וגם לילה... השמש יצאה על הארץ וחזרה ושקעה ושוב האירה ועתה שקוע בתרדמתך ונדמה לך שלילה אחד ארוך הוא, ואינך שם על לב על מצבך...

והנמשל הוא לבני ישראל השקועים בחשכת הגלות ׳ומחשכים הושיבני כמתי עולם׳, ואינם יודעים שהיו זמני רצון ואורה כדוגמת היום, ושואלים מדוע האריך לנו הלילה, ואומר להם הקב״ה אין הדבר תלוי אלא בכם, קומי רוני בלילה, התפללו אלי שאוציאכם מבור הגלות, ושבתם עד ה׳ אלוקיכם, ואו אז אשובה אליכם (משלי יעקב אמרר, עיי׳יש באריכות).

הלכה

תשעה באב שחל במוצאי שבת

א. נכון להחמיר שלא להסתפר ולהתגלח בערב שבת חזון כדי שיכנסו לתענית כשהם מנוולים.

ב. יקדימו להתפלל מנחה בשבת זו כדי שיספיקו הציבור לסיים סעודה שלישית קודם השקיעה.

ג. במוצאי שבת לא עושים הבדלה על הכוס ולא מברכים על הבשמים, ורק על הנר יברכו - ברכת מאורי האש. ואמנם חולה שהותר לו לאכול בתענית ע"פ מורה הוראה ורופא, עושה הבדלה קודם אכילתו.

ד. אין לילך ולטייל בשוק, כדי שלא יבא לידי שחוק וקלות ראש. והרוצה לילך לכותל המערבי בת"ב, לא יעשה כן אלא אם כוונתו להתפלל על החורבן, אבל לא יעשה כן לשם טיול או כדי לשאוף אויר. וטוב ונכון שלא לילך בכנופיא גדולה, דאין זה אלא טיול, ומביא לידי שיחת חולין, ומסיחין דעתן מאבלות.

תשעה באב

א.  תשעה באב מתחיל כבר מהלילה שלפניו, ולכן כבר מאז מתחיל חמשת העינויים: אכילה ושתיה, רחיצה (אפילו במים קרים), נעילת מנעלי עור, סיכה (לסוך את הגוף בשמן) ותשמיש המיטה וכן אסור ללמוד תורה.

ב.  הילדים (לפני בר מצוה) פטורים מלהתענות בתשעה באב, [ואין בזה חינוך, שאנו מאמינים בביאת המשיח]. אבל אל יאכילו אותם מעדנים. ויולדת תוך שלשים יום ללידה, פטורה מלהתענות בתשעה באב, ותאכל מיד בבוקר. ולאחר שלושים יום, חייבת להתענות, אף אם היא מניקה, אלא אם כן היא חלשה וצריכה לאכול, שאז דינה כחולה.

ג. לא אומרים שלום לחבירו בתשעה באב. ומי שלא יודע ואמר, משיב לו בשפה רפה.

ד. נהגו ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין כל יום עשירי (י' באב) דעיקר החורבן היה בתשעה באב לעת ערב והמשיך עד לסוף יום עשירי.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!